מאת: ירון זנבל
חינוך ולדורף מושתת על סיפור סיפורים. מהסיפור במעגל בגן הילדים ועד שיעורי מדעים בתיכון. ולא סתם סיפור - הכוונה היא לסיפור בעל פה, ללא ספר. המספר מספר סיפור מהלב, ללא אותה "רשת הגנה" אותה מספקות מילים מדוייקות הרשומות על הדף או תמונה מפורטת על המסך. והילדים - נדרשים לכן להיות בקשב ובקשר עם המספר.ת.
למה לא להקריא מתוך ספר? או להקרין לילדים סרט? או לתת להם לקרוא בעצמם?
כל הדרכים הללו ראויות וטובות ללמידה ולחלוקת הלמידה בין המחנכים ובין הילדים. אין שום דבר רע בספרים, או בסרטים, או ביציאה לעולם לראות את הדברים באופן עצמאי. אז למה ההתמקדות בסיפור סיפורים?
מדוע הסיפור בחינוך ולדורף כה מרכזי?
תכנית הלימודים של וולדורף עשירה בסיפורים, מסיפורי טבע ואגדות, דרך מיתוסים ואגדות ועד לביוגרפיות וסיפורים היסטוריים. בנוסף המורים משתפים בהזדמנויות רלוונטיות סיפורים מהניסיון האישי כמו גם סיפורים "מומצאים" באופן ספונטני. בזמן שהילדים מקשיבים, הם בונים אוצר של סיפורים שיעבירו לילדים שלהם יום אחד, כמו כן הם לומדים לספר את הסיפורים שלהם.
סיפורים מאפשרים לנו להפוך את תוכן השיעור למשהו חי. מילים על הנייר מתות; הן לא יגדלו או ישתנו. הן קבועות. הסיפור נשאר כמות שהוא גם אם אני הקורא משתנה ומתפתח.
בניגוד לסיפור הכתוב, סיפור המסופר בקול הוא יישות חיה ומשתנה - מקהל אחד לקהל אחר, ממצב רוח אחד של המספר לשני, או מתוך כוונה או דגש מסויים שהמספר בוחר בו.
בעזרת סיפור טוב, נוכל להנגיש את החומר המרתיע ביותר, תוך שאנו מוסיפים אנושיות ומקלילים אותו.
הדרישה מהמחנכים וההורים (מספרי הסיפורים)
סיפור טוב דורש הכנה מדוקדקת. הבנה עמוקה של מהות הסיפור ומטרתו כמו גם תרגול של בניית ה"תמונות" המרכזיות באופן חי וכובש. ככל שעולים בגיל הילדים אפשר להתחיל ולתבל גם בדרמטיות בעת הסיפור.
סיפורים דורשים שנהיה נוכחים לחלוטין בסיפור. בכך, זוהי מתנה, מתנה למאזינים שלנו. אנחנו מביאים את כל עצמנו לתוך הרגע הזה, ויחד, המספר והמאזינים טווים חוויה משותפת. זוהי דרך יפה עבורנו להתחבר לילדים שלנו.
מקורות עזר: Why Waldorf Storytelling? | SARA RENEE LOGAN