עשר סיבות טובות לבחור בגן ולדורף

1. בגלל הבסיס הפילוסופי העשיר
   גני ולדורף מבוססים על פילוסופיה עשירה שהוכיחה עצמה בכל העולם.

2. השכלה ואיכות צוות הגננים
   לכל הגננים בגני הולדורף שלנו תואר ראשון (לפחות) והתמחות באנתרופוסופיה.
   את הצוות מלווה לאורך כל השנה מנחה מקצועית, גננת מנוסה.

3. הקרבה לטבע
   כל הגנים ממוקמים בקרבה לטבע. הילדים מטיילים ונחשפים לטבע בתדירות גבוהה.

4. טיפוח הדמיון והיצירתיות
   לעולם לא נאמר לילדים מה לצייר, או מה לפסל עם הפלסטלינה. אנו מגישים להם את האמצעים ובהם ייצרו ככל העולה על רוחם ודמיונם.

5. מעורבות ההורים
   הגנים האנתרופוסופיים מנוהלים בידי עמותה שהחברים בה הם הורי הילדים. כל הורה יכול להשפיע ולתרום!
   ההורים הם הממליצים הטובים ביותר.

6. חינוך לסובלנות ועבודת צוות
   הצנעת תחרותיות וצמצום נטיות אגואיסטיות. עבודת צוות ושיתוף פעולה כערך עליון

7. הריתמוס
   ריתמוס קבוע בגן נוסך בילדים ביטחון החיוני ליצירת הקרקע ולאווירה לה הם זקוקים על מנת להתפתח ולגדול.

8. השירה
   ללא רדיו-טיפים, תקליטורים ואו שאר עזרים - בגנים שלנו כל הזמן שרים.

9. התזונה
   חשבתם שאתם נותנים לילדכם אכל בריא?
   האוכל בגנים שלנו מבוסס על טהרת המזון הטבעי והבריא.

10. זה פשוט טוב יותר!!!

הדגש בגן ולדורף הוא על סיוע, נשיאה, טיפוח והפריה. כשם שהשמש מקרינה, מעניקה ותומכת בהתפתחותו של הפרח, בגן ולדורף עוטפים את הילד בסביבה המסייעת לו להעצים את היכולות הפנימיות. בעזרת יכולות אלו, יוכל לפתח את יכולות החשיבה והרגש שלו בעתיד.

תווי הפנים של הבובות, הגמדים והפיות שגרים אצלנו בגן, אינם מושלמים. לכן, הילד יכול להזדהות איתם ובכל יום ל'האנישם' (מלשון האנשה) לדמות אחרת. היום הבובה היא מלכה, מחר היא תהיה אמא ובזמן אחר תהיה כל דמות מפרי דמיונו המתפתח של הילד.

בגן ולדורף משתדלים שלא להתערב בזמן המשחק החופשי של הילדים, כדי שלא להפריע לפעולתו של עולם הדמיון העשיר. בזמן זה הילדים מפתחים את הדמיון, יכולת פיתרון בעיות, יצירתיות וקשרים חברתיים נבנים.

לעיתים אנו מגרים את הילדים לפתח את דמיונם באופנים שונים: אנו מניחים בד משי כחול על השטיח, והרי לנו אגם; כמה אצטרובלים, והנה מופיע היער הקסום המקיף את האגם, הנה הסוס בא לשתות מן האגם; כמה קוביות בונות את ביתו של הגמד שומר האגם ומולנו נפרש עולם מלא בעל אינסוף אפשרויות למשחק.

הריתמוס בגן ולדורף

כמו העולם הקסום הנפרש לפנינו על השטיח, כך הגן כולו שרוי באווירה קסומה ועוטפת המסייעת לילד להישאר בעולמו העשיר ואינה מאלצת אותו לוותר על עולמו.

התהליך העובר על פרח משלב הזרע ועד הופעת הפרח שבו טמונים זרעי העתיד והפרי, הנו קבוע ובעל ריתמוס (קצב פנימי) מסוים.

כך אף חייו של האדם, כמו כל יצור בטבע, משולבים בו ריתמוסים רבים: יום ולילה, עונות השנה, מערכת הדם, מערכת הנשימה ועוד.. גם בגני וולדורף קיים ריתמוס קבוע.

ריתמוס קבוע בגן גורם לכך שהילדים יודעים באיזה יום מתקיימת פעילות זו או אחרת, באיזה יום אוכלים פשטידה ובאיזה יום יוצאים לפיקניק. דבר זה נוסך בילדים ביטחון החיוני ליצירת הקרקע ולאווירה לה הם זקוקים על מנת להתפתח ולגדול.

הריתמוס בגן מתחלק לשלושה או לארבעה רבדים: ריתמוס יומי, ריתמוס שבועי וריתמוס עונתי/שנתי.

כל הריתמוסים מתואמים לתהליך הנשימה- שאיפה ונשיפה.

כשם שהשאיפה מכניסה את החוץ פנימה, ההופך להיות חלק מגופנו והנשיפה הינה שיחרור כך הריתמוס היומי בגן בנוי התכנסות (מעגל, סיפור) ושחרור (משחק בחצר, טיול).

בריתמוס היומי אנו מקבלים את הילדים בבוקר ואחרי חיבוק ונשיקה הם מתפזרים לשחק במשחקים השונים. תוך כדי כך, הם יכולים לבחור לחתוך ירקות לארוחת הבוקר והצהרים.
לאחר מכן, מתקיימת פעילות הבוקר המשתנה מיום ליום (אותה נפרט בהמשך). הילדים משחקים עוד זמן קצר, מתכנסים לארוחת הבוקר, מתיישבים על השטיח למעגל בוקר – מעגל תנועה, יוצאים לחצר וחוזרים שוב לסיפור, ארוחת צהריים ומנוחה.

הריתמוס השבועי שונה בעיקר בפעילות היומית ובמה שמוגש לארוחת-הצהרים. כמו בריתמוס היומי, אף כאן מתקיים ריתמוס של פעולת נשימה.
ביום ראשון אנו מכינים ואופים לחם לכל השבוע- לישת הבצק היא כפעולת הכיווץ של הנשימה.
ביום שני אנו מציירים בצבעי מים, ואז הדמיון נושף למחוזות שונים ומשונים.
ביום שלישי צובעים בגירי שעווה ושוב הדמיון נושף ופורח.
ביום רביעי אנו אופים עוגיות- לישת בצק והתכנסות פנימה, או יוצרים בבוקר בפלסטלינה / דונג, המדמה את פעולת הלישה, תורמת לפיתוח המוטוריקה ואף לפיתוח הדמיון.
וביום חמישי, שהוא יום טיול ופיקניק, נעסוק בבוקר בפעולות טרום תפירה (המתאימות לגילאי 4-5) כמו: השחלת חוט במחט, תפירת עלי שלכת, שזירת פרחים, חרוזים ועוד.
ביום שישי שורה בגן אווירת קודש של שבת המלכה, ביום זה נלוש ונאפה חלות מתוקות.

אנו לעולם לא נאמר לילד מה לצייר, או מה לפסל עם הפלסטלינה. אנו נגיש לו את האמצעים ובהם ייצור ככל העולה על רוחו ודמיונו.

הריתמוס המתחלף בקצב יותר איטי הוא ריתמוס המעגלים והסיפורים.

המעגל בבוקר הוא סיפור - דקלום בתנועה, שבו משולבות תנועות המפתחות את המוטוריקה בכל הגוף וגם ידע על הסובב אותנו בטבע בעונות השונות או על מקצועות שונים כמו: הסנדלר והגמדים החמודים או מר לחמני האופה, המכין סופגניות לחנוכה:

בבוקר קמתי
את עיניי פקחתי
את ידיי מתחתי
מעלה מעלה עד השמים
ומטה מטה עד האדמה.
פתחתי את החלון
לראות מה יפה היום.
ולפתע, ריח נפלא עלה באפי.
מאין הוא מגיע?
וכל הילדים צועקים - 'מהבית של מר לחמני'.
אל מר לחמני האופה נלך
אל מר לחמני האופה נלך
אל מר לחמני האופה נלך
אל בית המאפה.

והסיפור ממשיך עוד ועוד…

המעגלים והסיפורים מתחלפים כל שבועיים- שלושה על מנת לתת לילדים שהות ללמוד ולהתרגל לסיפור ולמעגל ולטפח באמצעות ההרגל את תחושת הביטחון.

בשבוע הראשון אנו עורכים היכרות עם התוכן. מתחילים להכיר את התנועות והמילים (הנאמרות בע"פ). בשבוע השני, הילד כבר מכיר את המעגל או הסיפור ובשבוע השלישי, המעגל נעשה מתוך ידיעת המוכר והיפה.

כמו ילד, הבונה ומפרק, בונה ומפרק - ובכל פעם זה כיף כל כך גדול לראות שהוא יכול ומצליח שוב ושוב. כך אף במעגל ובסיפור- 'כן, אני מכיר את זה. אני זוכר את התנועות, אני מצליח לעשות את כולן, אני יודע מה הסוף של הסיפור'. הדבר נוסך ביטחון רב ביכולותו .

מה שקובע את הריתמוס השנתי, הן עונות השנה והחגים. כל עונה והפעילות שלה. כל חג והחגיגה שלו.

בתחילת השנה אנו מוסקים זיתים, או קוטפים רימונים ומפרקים את תוכנם העסיסי לסעודת ראש השנה. בחנוכה נכין סופגניות, בפסח נבנה טאבון ונאפה מצות. בקיץ נבצור ענבים ונכין יין.

המעברים בין פעילות לפעילות במשך היום, מתבצעים בדקלומים ושירים. לכל ארוחה יש ברכה מתאימה וכל זאת לצורך שימור האווירה הקסומה והנעימה בגן.