כתבה: ענת טסלר מסיקה
בכתה ט לומדים התלמידים ע"י התרכזות בשאלה – מה?
על המורה לשים לב למשחק העדין בין המצאות הילד בכתה ט בהתגשמות מטראלית חזקה מאד של גופו (ההתבגרות המינית) לבין היווצרות החשיבה האבסטרקטית שאינה מטריאלית. יש כאן מתח, מאבק ולעיתים מרד.
כדאי שהקוריקולום ישקף את המאבק הפנימי הזה לתלמידים באמצעות תופעות חיצוניות. (פיסיקה ; חום מול קור, כימיה;התפשטות והתכווצות גזים, היסטוריה; הקונפליקטים ומהפכות בצרפת, רוסיה וארה"ב, בג"ג; לוחות טקטוניים).
התלמידים מתרגלים נקודת מבט של הסתכלות מדוייקת על תופעות במציאות. במדעים תאור וציור מדוייק של מה שהתרחש במעבדה. במקצועות הומאניים התלמיד יתאר וישחזר בבהירות רצף אירועים או טבע אנושי של דמות מבלי ללכת לאיבוד ולהתבלבל בפרטים. המטרה היא לאמן את כוחות התלמיד בהתבוננות מדוייק ורפלקציה כך שהם יחושו יציבים בתוך הסערה של התופעות סביבם וההתפרצות הגדולה של מחשבתם שלהם, שכאמור הופכת אבסטרקטית.
רכישת כוחות חזקים, ערים ומעניקי צורה מהווים בסיס לשנים הבאות של הלימוד, גם מעבר לשנות התיכון.
השאלה שיש לשאול בהקשר לקוריקולום היא – מה? ; מה קרה? מה התרחש כאן? מה ראית? מה שמעת? מה מיששת? מה הרחת?
בניגוד לקוריקולומים של שיטות חינוך אחרות, הקוריקולום של ולדורף בכתה ט מתחיל בעולם המודרני – המאה ה- 19 וה- 20 בהיסטוריה. סיפורים קצרים מודרניים או עכשוויים בספרות, התפתחויות וגילויים עכשוויים במדע ועוד.
בכתה ט יש רעב גדול לחוויות של "כאן ועכשיו"- כמיהה אצל הילד לגלות את העידנים העתיקים יותר תגיע בהמשך התיכון.
בכתה י' מתרכזים בשאלה "איך?"
בכתה י' התלמידים מגלים מעט יותר יציבות מתוך המיקום שלהם של ניגודים המתנגשים (ראו סעיף על כתה ט' לגבי מהם הניגודים).
הגוף עצמו הופך מאוזן יותר, הידיים והרגליים מתחילים להיות פרופורציונאליים יותר אצל בנים. אצל בנות היציבה משתפרת והבטחון העצמי גדל.
הילדים מתחילים לחפש סדר בבלבול, נקודת ראיה של אמצע.
הקוריקולום מגיב לחיפוש הנ"ל דרך נושאים שמשלבים איזון: בכימיה; לימוד בסיס וחומצה, בפיסיקה; העקרונות של המכניקה, בג"ג; המים, באסטרונומיה; כח צנטריפוגלי , באמבריולוגיה; היחסים בין השפעות וכוחות הנשיים והגבריים.
דרך מחקר של איזון בתופעות טבע ותופעות אנושיות התלמידים יכולים למצוא את נקודת המשען האישית שלהם. הם חוקרים תופעות מנוגדות וקובעים את הערך, המשמעות והמקור שלהם. תלמידים מגלים באיזון זה של הניגודים צורות חדשות (בעננים, צמחים, מערכת השמש, מיניות הגבר והאשה). גילויים אלה מקדמים את תשוקת התלמיד לחקור את המקור והצורה של היקום, ההיסטוריה או של השפה האנושית. כאן הם חוקרים את הזמנים העתיקים לעומק.
השאלה שיש לשאול בקשר לקוריקולום היא "איך?" איך X מתיחס ל- Y ?, איך תופעות שונות מתקשרות ביניהן ואיך תופעות אלה נוצרו בכלל?
בכתה י"א מתרכזים בשאלה "למה?"
התלמידים אינם מסתפקים במחקר באופן כללי של הנושאים המעניינים אותם. הם נכנסים לעומקים של החיים הפנימיים של המחשבה, רגש ועשיה. אין כאן העמקה בלבד אלה אינדבדואליזציה. נולדות מתך התלמיד שאלות. בגיל זה יש לתלמידים מסויימים דחף לעזוב או לנשור מביה"ס. הם שומעים קול פנימי שאומר: "הנח מאחור כל מה שניתן לך, והמשך במסע האישי שלך!" סגנון אישי יותר יכול לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות כמו: לבוש, שער, עבודה חלקית, רשיון נהיגה.
הקוריקולום מאפשר בגיל זה חופש גדול יותר מבחינת המקום של כל תלמיד מול חבריו (בקשות של אינדוודואלים נכון יהיה אם יענו – לעבודה שונה משל חבריו, דרך שונה לעשות את הדברים ועוד). התלמידים מעוניינים לערוך מחקרים אישיים בנושאים שונים.
הקוריקולום מאופיין ב"בלתי-נראות"; כלומר התלמיד נמשך לחקור נושאים שמושכים אותו אל מחוץ לאיזור בו הוא יכול לחוות אותו בחושיו. מסע כזה דורש סוג חשיבה חדש, חשיבה שאינה נשענת על העושר שהחושים שלנו מעניקים. בספרות למשל מסע זה למקור בלתי נראה ניתן לביצוע דרך עבודה על טקסט כמו האגדות הקשורות בגביע הקדוש או הקומדיה האלוהית של דאנטה. בכימיה; התלמידים נכנסים לממלכה בלתי נראת של האטום. בפיסיקה; חשמל, בהיסטוריה; ימי הביניים והרנסאנס בהם בני האדם יצאו למסע אינדוודואלי לתחומי ידע חדשים ובלתי ידועים, במתמטיקה; גאומטריה פרויקטיבית בה מגיעים קווים עד האינסוף- מקום עליו אפשר לחשוב למרות שלא ניתן לראותו.
בכתה י"א מתרחבים המימדים של הכתה לכיוונים שונים, על פי זמיונו והתעניינותו של התלמיד הספציפי. לכן בגיל זה טוב לתלמידים לעבוד גם דרך פרוייקטים אישיים ופרוייקטים של מחקר אישי. בנוסף על כל תלמיד לקחת על עצמו לבצע פרוייקט מדעי (ביצוע = עבודת שטח ולא עבודה מחקרית בלבד).
השאלה "למה" – למה הדברים כפי שהם, מדוע אירועי היסטוריה פנו לכיוון זה או אחר? ושאלות מדוע גדולות יותר- שאלות הנוגעות בגורל, משמעות החיים, אחריות חברתית. שאלות מתחומים אלה מגיעות דרך התלמידים לכתה.
כתה י"ב מתרכזים בשאלה "מי?"
התמונה דרכה נוהגים לתאר את כתה י"ב היא תמונה של מגדל גבוה שבקומת הקרקע שלו כתה א' ובקומה אחרונה כתה י"ב. בכל כתה יש חלון דרכו רואים רק חלק מהנוף הנשקף מן המגדל. בכתה י"ב מגיעים התלמידים לצוהר בראשו של המגדל ויוצאים דרכו אל הגג. משם הם רואים בפעם הראשונה את פנורמת הנוף כולה.
בכתה י"ב התלמיד רואה בפעם הראשונה את הדרך שעשה עד כה בכל שנות הלימוד ובה בעת הוא שם את עצמו באופן מודע במרכז הנוף הפנורמי. הקוריקולום משרת מצב זה ע"י כך שהוא מציע נושאים המסנתזים נושאים רבים – היסטורית עולם, ארכיטקטורה, פאוסט, זאולוגיה, פילוסופיה טרנסצדנטלית, סופרים וספרות רוסית (המתמודדים עם שאלת מקום האדם בעולם). המשימות שניתנות לתלמידים מבקשות מהם לאגד, לסנתז דיסציפלינות שונות בכדי שיוכלו להגיע לשאלה המרכזית של הקוריקולום בשנה זו – שאלת ה- "מי?": מי זה היצור הזה שנקרא אדם? מי עומד ברקע האירועים בעולם ותופעות הטבע- ומושך את כל אלה לסינתזה של שלם? מכאן שבכתה י"ב הקוריקולם לא רק חוזר על נושאים שנלמדו בשנים קודמות בתיכון אלא גם מחזיר את התלמידים למקום בו החלו בכתה א' – לתמונה של השלם. בכתה י"ב אנו מקווים שהתלמיד יגע במקום של השלם בפעם הראשונה.