החודשים הָאַחֲרוֹנִים עָמְדוּ בְּצֵל אֵרוּעֵי תְּקִיפָה מַחֲרִידִים - 

רָאִינוּ אֶת פְּנֵי הָרֹעַ עִם הַהַתְקָפָה חַסְרַת הַהַבְחָנָה, הַבְּרוּטָלִית וְהַנִּפְשַׁעַת כְּנֶגֶד אֶזְרְחֵי מְדִינַת יִשְׂרָאֵל. 

בְּיוֹם הַזִּכָּרוֹן, אֲנַחְנוּ מְבַקְּשִׁים לִהְיוֹת יַחַד, לְהִתְחַבֵּר, לְהִתְחַזֵּק
וְלִצְמֹחַ מִתּוֹךְ הַמַּשְׁבֵּר.

מְדִינַת יִשְׂרָאֵל עוֹצֶרֶת לְיוֹם אֶחָד, מִתְיַחֶדֶת עִם זִכְרָם שֶׁל כָּל הַנּוֹפְלִים, וּמִתְפַּלֶּלֶת לְשׁוּבָם שֶׁל כָּל הַחֲטוּפִים וְהַנֶּעֱדָרִים. 

לִפְתִיחַת טֶקֶס יוֹם הַזִּכָּרוֹן לְחַלְלֵי מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל וּלְנִפְגְּעֵי פְּעֻלּוֹת הָאֵיבָה
בִּצְפִירַת דּוּמִיָּה, הַקָּהָל מִתְבַּקֵּשׁ לַעֲמֹד

הדלקת נר לזכרה של גילי אדר וקריאת יִזְכֹּר

יִזְכֹּר עַם יִשְׂרָאֵל אֶת בָּנָיו וּבְנוֹתָיו, הַנֶּאֱמָנִים וְהָאַמִּיצִים,

חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגָנָה לְיִשְׂרָאֵל,

וְכָל לוֹחֲמֵי הַמַּחְתָּרוֹת וַחֲטִיבוֹת הַלּוֹחֲמִים בְּמַעַרְכוֹת הָעָם,

וְאַנְשֵׁי קְהִלּוֹת הַמּוֹדִיעִין, הַבִּטָּחוֹן, הַמִּשְׁטָרָה וְשֵׁרוּת בָּתֵּי הַסֹּהַר,

אֲשֶׁר חֵרְפוּ נַפְשָׁם בַּמִּלְחָמָה עַל תְּקוּמַת יִשְׂרָאֵל,

וְכָל מִי שֶׁנִּרְצְחוּ בָּאָרֶץ וּמִחוּצָה לָהּ בִּידֵי מְרַצְּחִים מֵאִרְגּוּנֵי הַטֵּרוֹר.

יִזְכֹּר יִשְׂרָאֵל וְיִתְבָּרַךְ בְּזַרְעוֹ וְיֶאֱבַל עַל זִיו הָעֲלוּמִים

וְחֶמְדַּת הַגְּבוּרָה וּקְדֻשַּׁת הָרָצוֹן וּמְסִירוּת הַנֶּפֶשׁ

שֶׁל הַנִּסְפִּים בַּמַּעֲרָכָה הַכְּבֵדָה.

יִהְיוּ חַלְלֵי מַעַרְכוֹת יִשְֹרָאֵל עֲטוּרֵי הַנִּצָּחוֹן

חֲתוּמִים בְּלֵב יִשְֹרָאֵל לְדוֹר דּוֹר.

השבת הנוראה

מֵעַל שִׁבְעָה חודשים מֵאָז הַשַּׁבָּת הַנּוֹרָאָה שֶׁל הַשִּׁבְעָה בְּאוֹקְטוֹבֶּר. 

הַכְּאֵב וְהַשְּׁכוֹל הַטָּרִי מִתְעַרְבְּבִים בְּחֶשְׁבּוֹן הַדָּמִים הָאָרֹךְ שֶׁאוֹתוֹ אֲנַחְנוּ מְשַׁלְּמִים זֶה עֲשׂוֹרִים רַבִּים, בְּכָל מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל, עַל עַצְמָאוּתֵנוּ וְעַל זְכוּתֵנוּ לִחְיוֹת בְּאַרְצֵנוּ.

לְנֶגֶד עֵינֵינוּ נִצָּבִים קָרְבְּנוֹת מַסַּע הַהֶרֶג וְהַהִתְעַלְּלוּת, בְּמַהֲלָכוֹ עָבְרוּ אוֹיְבֵינוּ מִבַּיִת לְבַיִת, חָטְפוּ, שָׂרְפוּ, רָצְחוּ וּבָזְזוּ. 

עוֹדֶנּוּ שׁוֹמְעִים אֶת זַעֲקוֹת חוֹגְגֵי וְחוֹגְגוֹת שָׁלוֹם וְאַהֲבָה שֶׁנִּרְדְּפוּ וְנִטְבְּחוּ בַּשָּׂדוֹת. 

לֹא נִשְׁכַּח אֶת הַגִּבּוֹרִים וְהַגִּבּוֹרוֹת, מִכּוֹחוֹת הַבִּטָּחוֹן וְהַהַצָּלָה כְּמוֹ גַּם אֶזְרָחִים וְאֶזְרָחִיּוֹת, שֶׁנֶּחְלְצוּ לְהָגֵן עַל קְשִׁישִׁים, גְּבָרִים, נָשִׁים וְטַף, וְשִׁלְּמוּ עַל כָּךְ אֶת הַמְּחִיר הַיָּקָר בְּיוֹתֵר. 

נִזְכֹּר וְנַזְכִּיר אֶת חַיָּלֵי וְחַיָּלוֹת צְבָא הַהֲגָנָה לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁנָּפְלוּ בְּמַהֲלַךְ כָּל החודשים הָאַחֲרוֹנִים בַּקְּרָבוֹת הַקָּשִׁים שֶׁהִתְחוֹלְלוּ, בַּדָּרוֹם וּבַצָּפוֹן, בַּהֲגָנָה עַל הָעָם וְהָאָרֶץ.

עָלֵינוּ לְהַבְטִיחַ שֶׁהַמְּחִיר הַיָּקָר שֶׁאָנוּ מְשַׁלְּמִים עַל חַיֵּינוּ כָּאן יָנִיעַ אוֹתָנוּ לִיצֹר חֶבְרָה טוֹבָה וּמְלֻכֶּדֶת יוֹתֵר -
חֶבְרָה הַיּוֹדַעַת לִפְעֹל יַחְדָּיו גַּם בְּתוֹךְ אֶתְגָּרִים וְאִי הַסְכָּמוֹת,
לְפַלֵּס דֶּרֶךְ מְשֻׁתֶּפֶת וּלְהַמְשִׁיךְ לִבְנוֹת בְּאֶרֶץ הַזּוֹ בַּיִת מֵיטִיב לְכָל הַחַיִּים בּוֹ.

🎵אני גרה מול המים / יוסי בנאי

אני גרה מול המים בין שדות ובין חול

מעלי השמיים וממול ים כחול

לפעמים אתה חי פה, לפעמים אתה מת

לפעמים הדמיון פה כבר נראה כמו אמת

יש לילות של ירח במזרח הזה

יש ימים שצורח הכאב בחזה

אני גרה מול המים והאופק רחוק

וגבוהים השמיים והים הוא עמוק

יש ליופי פה טעם של עקבות מלחמה

פה גדלים עשבי זעם בין פרחי נחמה

כאן יודעות השפתיים לחייך לזמן

כאן בוכות העיניים כבר שנים מעצמן

(בוכות מעצמן)

אני גרה מול המים ונופים משכבר

מספרים לי בינתיים איך הפכו לעפר

כאן תמצא בכל אבן גם שרידי חלומות

כאן נושאים את הסבל בתוך סל השמחות

כאן שותים את הצער בגביעי אהבה

כאן שרים שירי סער בין תפילות אשכבה

מעלי השמיים וממול ים כחול

גילי אדר ז"ל

קְהִלַּת בֵּית הַסֵּפֶר שָׁכְלָה אֶת גִּילִי אֲדָר זַ"ל, בּוֹגֶרֶת מַחֲזוֹר א'.
גִּילִי אֲדָר, יַלְדַּת שֶׁמֶשׁ וְאַהֲבָה, נִרְצְחָה בְּפֶסְטִיבַל נוֹבָה בְּמִתְקֶפֶת הַטֵּרוֹר הַמַּזְוִיעָה בְּשַׁבָּת 7.10.2023.

כתבה לגילי ענת טסלר מסיקה, המחנכת שלה בכיתה ז'-ח':

לִפְנֵי הָיִיתִי מְמַיֶּנֶת

סֻכָּרִיּוֹת לְפִי הַצֶּבַע

כמעט כִּלְאַחַר יָד

אוֹהֶבֶת

אוֹהֶבֶת.

סֻכָּרִיּוֹת סוֹבְבוּנִי

כְּדֶגֶם הַמְּדַמָּה

כּוֹכְבֵי לֶכֶת.

אֲנִי מְאֹד אוֹהֶבֶת אֶת

תְּקוּפַת אַסְטְרוֹנוֹמְיָה

אָמְרָה גִּילִי,

שֶׁבְּלֹא יְדִיעָתָהּ

הָיְתָה כּוֹכַב הַלֶּכֶת

הַמֵּאִיר בְּיוֹתֵר בַּיְּקוּם,

אוֹמֶרֶת תָּמִיד מָה

שֶׁהִיא חוֹשֶׁבֶת,

אֵינָהּ מְפַחֶדֶת

מִמְּבֻגָּרִים וְאַסְטֵרוֹאִידִים,

מְגִנָּה עַל חַלָּשִׁים

וְנֶאֱבֶקֶת בְּחֹסֶר צֶדֶק.

אֵיךְ הֱיִיתֶם מִתְיַחֲסִים לַכּוֹכָב

שֶׁהָפַךְ סוּפֶּר נוֹבָה

מֵאִיר

כֹּה מֵאִיר.

אָנוּ שׁוֹלְחִים תְּפִלָּה לִשְׁלוֹם מִשְׁפַּחְתָּהּ שֶׁל גִּילִי, 

וְלִשְׁלוֹם כָּל הַמִּשְׁפָּחוֹת הַשַּׁכּוּלוֹת,

אָנָּא אֵלַי,

בְּשָׁעָה בָּהּ אָנוּ זוֹכְרִים אֶת הַהוֹלְכִים, הַשְׁרֵה שְׁכִינָתְךָ עַל הוֹרִים וְאַלְמָנוֹת, יְתוֹמִים, אַחִים וַאֲחָיוֹת, חֲבֵרִים וַחֲבָרוֹת.

הָאֵר אֶת יְמֵיהֶם

תַּקֵּן אֶת חֲלוֹמוֹתֵיהֶם

תֵּן בָּהֶם כּוֹחַ לִחְיוֹת, לִהְיוֹת

נְטַע בָּהֶם תִּקְוָה, רְסִיסִים שֶׁל שִׂמְחָה

יְהִי רָצוֹן שֶׁיָּדְעוּ לְאַזֵּן

בֵּין זִכָּרוֹן לְאֵבֶל

בֵּין בִּנְיָן לְחֻרְבָּן

וְתֵן בָּנוּ תְּבוּנָה לִהְיוֹת לָהֶם לְעֵזֶר, לְמִשְׁעֶנֶת.

שֶׁנֵּדַע לְהַבְחִין בֵּין כּוֹחָהּ שֶׁל מִלָּה לְכוֹחָהּ שֶׁל שְׁתִיקָה

שֶׁנִּמְצָא דֶּרֶךְ לִבְחֹר נְכוֹנָה, בֵּין קִרְבָה לְרִחוּק, בֵּין דְּרִישָׁה לַפְּרִישָׁה,

וְיָבוֹא שָׁלוֹם בָּאָרֶץ, "שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ",

וְחַיִּים וְשָׁלוֹם מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם יִשְׁרוּ בָּאָרֶץ

וְעוֹשֶׂה הַשָּׁלוֹם, יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וּבְתוֹכֵנוּ

וְנֶאֱמַר אָמֵן.

🎵שיר של אחרי מלחמה / אריק איינשטיין

שיר ישן נושן, שיר של חיילים

שחוזרים אחרי הקרב

שיר של אהובה, מחכה לך

מישהו שר את זה קודם

זהו שיר אחרי מלחמה

הוא תמיד מזכיר לי תקווה

היא מחכה, אהובה כבר חוזר

זהו שיר שבא אחרי המלחמה

הוא כותב מכתב, היא עונה שלושה

ככה זה הולך תמיד

הוא שולח שיר, היא מוחה דמעה

מישהו שר את זה קודם

זהו שיר אחרי מלחמה

הוא תמיד מזכיר לי תקווה

היא מחכה, אהובה כבר חוזר

זהו שיר שבא אחרי המלחמה

כל הרחוב יוצא, וזורק פרחים

כמה טוב שבא שלום

הנה הם חוזרים, שיהיו בריאים

מישהו שר את זה קודם

זהו שיר אחרי מלחמה

הוא תמיד מזכיר לי תקווה

היא מחכה, אהובה כבר חוזר

זהו שיר שבא אחרי המלחמה

שיר ישן נושן, שיר של חיילים

שחוזרים אחרי הקרב

פרק התקווה

תַּפְקִידוֹ שֶׁל יוֹם הַזִּכָּרוֹן אֵינוֹ מְתֻחָם רַק לְשִׁמּוּר זֵכֶר הַנּוֹפְלִים וְהַנּוֹפְלוֹת. הַצְמָדָתוֹ לְיוֹם הָעַצְמָאוּת מַזְכִּירָה לָנוּ בֵּין הַשְּׁאָר כִּי עָלֵינוּ לְכוֹנֵן כָּאן מְדִינָה וְחֶבְרָה הָרְאוּיוֹת לַמְּחִירִים אוֹתָם אָנוּ מְשַׁלְּמִים עַל עֶצֶם קִיּוּמֵנוּ בְּאַרְצֵנוּ. 

נִשָּׂא אִתָּנוּ מֶסֶר זֶה בְּדַרְכֵּנוּ אֶל יוֹם הָעַצְמָאוּת, שֶׁיָּחֵל בְּעוֹד כַּמָּה שָׁעוֹת, וְאֶל כָּל הַיָּמִים שֶׁאַחֲרָיו.

כתב חיים גורי

לִחְיוֹת עִם הַצַּעַר. עִם פְּנֵי רֵעִים הַנִּשְׁמָרִים בִּנְעוּרַי-הַנֶּצַח שֶׁל הַתְּמוּנוֹת. עִם פְּנֵי בָּנִים וּנְכָדִים וְנִינִים הַמַּמְשִׁיכִים לְהִלָּחֵם בָּאָרֶץ הַזֹּאת. לִחְיוֹת עִם הַבְּדִידוּת הַמָּרָה, עִם הַשִּׂנְאָה הַשּׁוֹצֶפֶת, עִם דְּרָשׁוֹת הֲסָתָה, עִם הַטֵּרוֹר הַנִּמְשָׁךְ, עִם הָעֲצָמִים הַחֲשׁוּדִים, עִם סַכָּנַת הַצְּבָאוֹת הַמִּתְעַצְּמִים מֵעֵבֶר.

לִחְיוֹת וְלִבְנוֹת אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת, לִחְיוֹת וְלַעֲלוֹת, לִחְיוֹת וּלְהַעֲלוֹת.

לִחְיוֹת עִם סַבְלָנוּתָהּ שֶׁל אֻמָּה בַּת אַלְפֵי שָׁנִים, עִם הִתְלַהֲבוּתָהּ הַקַּנָּאִית שֶׁל אֻמָּה צְעִירָה הַנּוֹצֶרֶת עַל הָאֲבָנִים, לִחְיוֹת לַמְרוֹת הַכֹּל, לִחְיוֹת וְלִבְנוֹת אֶת גִּשְׁרֵי הַשָּׁלוֹם.

לִחְיוֹת וּלְכוֹנֵן בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֶת הַחֶבְרָה הַחֲדָשָׁה, אֶת חֶבְרַת הַצֶּדֶק וְעִלּוּי הָאָדָם.

לִיצֹר תַּרְבּוּת עִבְרִית, לְקַדֵּשׁ אֶת אוֹצְרוֹתֶיהָ, לִקְרֹעַ אֶת כָּל הַחַלּוֹנוֹת אֶל כָּל הַטּוֹב וְהַיָּפֶה בְּתַרְבּוּת הָאָדָם.

לִנְשֹׁךְ שְׂפָתַיִם וְלִחְיוֹת. לְקַוּוֹת וְלִהְיוֹת. לַעֲבֹד קָשֶׁה וּלְהַחֲיוֹת. לְתַקֵּן מְעֻוָּת וְלִחְיוֹת.

לִחְיוֹת עִם הַצַּעַר, לִחְיוֹת עִם הָאֱמוּנָה.