עידו = פרפר

18/3/07
עידו היקר,

וואו!
ראית כמה אנשים הגיעו ללוות אותך?! לא פלא, עם כל האהבה שפיזרת מסביבך אך טבעי שרכשת כל כך הרבה ידידים ואוהבים. וראית את הדרך?! איזה יער קסום, וכל הגמדים והפיות שליוו אותנו בדרך המפותלת עד למקום בו כולנו יחד נפרדנו ממך... סוף סוף יכולתי גם אני לראות את כל היצורים שליוו אותך כל חייך. הם ממש קיימים!
בלטו בהיעדרם כל הילדים שלך. כל הילדים שגידלת. עבורם אתה רק נסעת לשמיים, לשחק עם המלאכים ולעשות להם שק-קמח... כי שם בשמיים צריכים אותך עכשיו יותר.
ואכן, כך הרבה יותר נעים לחשוב.

כי העובדה שלא אוכל שוב לצפור לך לשלום כאשר אראה אותך עושה את הדרך בטיול רגלי ממודיעין לשילת, שלא אוכל לקפוץ לבקר אותך עם הילדים בשילב, שלא אראה אותך לפעמים בעיר, שלא אוכל לדבר איתך ולספר לך כמה משמעותי היית בחיי משתקת אותי לגמרי.

החיוך המקסים שלך, הרישול החינני, הכיפה הנוזלת על הראש, העוצמה שברכות שלך... היכולת לתפוס אותך בכל שעה של היום ובכל מצב רוח ולקיים שיחה עמוקה. חברית.

אני רואה אותך בכל  שעף בשמים, ובתוך הנשמה של איתי ושל נעמה.

באהבה רבה,
ירון


ועוד דבר - אתה חייב לי כוסית של ויסקי (או מה שאתם שותים שם למעלה בשביל לעשות שמייח).... אל תשכח.

Comments