גן גלים - לקראת פורים 2005

להורים שלום

חג פורים בפתח ואווירת הפסטיבל כבר מורגשת.
ברצוננו להציג בפניכם את האופן שבו נקבל את החג בגן.
הילדים כידוע הם עתירי דמיון, ולכן ביכולתם להעניק לחפץ מסוים או לעצמם ולחבריהם יכולות ותכונות ללא צורך באמצעים כלשהם.
ברגע שאנו מחליטים בגן שהשולחן הוא אוניה, אז השולחן הוא אוניה, ואם ילד מחליט שמעכשיו הוא חתול, אז באותו הרגע לו זנב יפהפה ושפם והוא מתחיל ל'מיאו'...
לכן, אין לילדים צורך בתחפושת. הם מתחפשים בכל רגע כמו זיקית, לובשים ומסירים דמויות, ונכנסים ויוצאים מעולמות שונים ומשונים.
בנוסף, מנסיון, ילדים בגילם הנוכחי נוטים להיבהל מתחפושות.
התחפושת מבחינתם חיה וקיימת, והם אינם מבחינים בהבדל בין הכאילו למציאות, והדבר עלול להוביל לחרדות.
לכן אנו מבקשים בכל לשון של בקשה, שלא לשלוח את הילדים לגן מחופשים.
ניתן לעטרם בפריט קטן כמו כתר או אוזניים או זנב, אבל לא מעבר לכך.
אנו בגן נדאג לאווירה הפורימית המתאימה.
השנה לא נקיים אירוע פורימי בשיתוף ההורים. אנו נחגוג את החג עם הילדים בגן, במהלך השבוע הבא.

בשבוע שעבר התחלנו במעגל טרום פורים בנושא חיות, והשבוע הוא יוחלף במעגל לפורים. הסיפור גם הוא כמובן מתאים לנושא. גם המעגל וגם הסיפור ישלחו אליכם במייל.

וכעת למספר הודעות נוספות :

• אנו מזכירים לכם שביום ששי הקרוב אנו מתכוונים ליציאה לפיקניק המיוחל אנא הצטיידו בהתאם והיו עירניים.
• אנו שוב מבקשים לא לצייד את הילדים בשקיות מלאות מיני קורנפלקס בבוקר, אפשר לציידם בפרוסה או פרי.
• אנא השאירו את משחקי הבית בבית, נא לא להביא בובות לגן.
• אנו מזכירים שוב להביא פרי בבוקר, ושקיות, שקיות, שקיות!
• שקיות...

בשורות טובות ושמחות

צוות גן גלים  

 מעגל חיות

ביער יש מסיבה !
ותראו מי שבא...
ראשונים מגיעים הדובים-

בו, בו, בו, בו, בו בו בים
2
מי כמונו הדובים,

כל החורף נום נום נום,
2
ובקיץ קום קום קום.

אחריהם באים...הסוסים

סוסים רצים סוסים באים
כל עוד בם נשמה
מושכות הך!
ברגל דרך !
תרעד האדמה .

אחריהם מי נכנס ליער?
שה וגדי..

שה וגדי, גדי ושה
יחדיו ירדו אל השדה
עם צהוריים אל המעיין
ירדו לשתות מים ,
אחד שחור שני לבן
עם תלתלי אזניים
אל המעיין, ירדו לשתות מים.

ואחריהם מי מגיעה עם כל הילדים ?

גי גע , מי זה בא ?
אמא אווזה
התדעו מי אני ?
מלכת האווזים אני,
ואלו ילדי – גי גע גע
ואלו ילדי – גי גע גע.

ואחריהם בשקט, בשקט
נכנסת אל היער..הנסיכה
מריחה את הפרחים,
ומקשיבה לציפורים

אצא לי אל היער
לראות את הקוקית
ויען קול מיער הן זוהי הקוקית
קוקו קוקו, הן זוהי הקוקית
קוקו, קוקו הן זוהי הקוקית.

ראתה הנסיכה את כל החיות,
והצטרפה לחגיגה...

יש ביער מסיבה ...
מי שבא ברוך הבא,
יש ביער מסיבה
מי שבא ברוך הבא

כל אורח הביא הפתעה למסיבה

הנסיכה פרסה מפה לבנה
והניחה עליה עוגה,
שהביאה מן הארמון.

הדובים הניחו צנצנת גדולה,
מלאה בדבש,

הסוסים הביאו סלסלאות
מלאות בקש.

ואמא אווזה הכינה,
כערה מלאה בדיסה מתוקה,

וכולם התיישבו לארוחה.

בתיאבון.

 

 מעשה בכובעים

נער אחד עבד שלשה ימים ושלשה לילות והכין כובעים של ניר לפורים. היו הכובעים שונים ומשונים, כלם צבעוניים וכולם מקושטים בניר כסף וזהב. כאשר גמר את עבודתו, בחר לו כובע גדול וחבש אותו לראשו; את יתר הכובעים שם בתוך שק. את השק שם על שכמו והלך אל העיר הגדולה למכור שם את הכובעים.
הלך הנער בדרך ובא עד יער עבה, והנער היה עייף מאד, הוריד את שקו מעל שכמו, שכב ושכב עד אשר נרדם, וביער היו קופים רבים. ראו הקופים את הכובע הצבעוני אשר על ראש של הנער, והתאספו מסביב להתבונן בו. וקוף אחד ראה את השק לצדו של הנער הישן, פתח אותו, הפך אותו – וכל הכובעים נפלו והתפזרו על הארץ. חטפו הקופים את הכובעים, חבשו אותם לראשם, טפסו ועלו על ראשי העצים והתחילו להתהולל ולהשתובב בקול רעש גדול.
לקול הרעש התעורר הנער משנתו, פקח את עיניו וראה את הקופים על ראשי העצים וכולם חובשים לראשם כובעים של פורים. התפלא הנער על הדבר, אחר הביט אל השק – והנה הוא ריק...
עמד הנער והוא מצטער מאד ואינו יודע מה לעשות. אחר כך אמר לעצמו: 'הבה אבקש מהקופים, אולי יחזירו לי את הכובעים!' פשט הנער את ידיו אל מול הקופים, התחיל מנענע באצבעותיו הנה והנה, כמבקש מהם להחזיר לו את הכובעים. הסתכל על הקופים ובקש – 'אנא החזירו לי את הכובעים' וכך עשה עם הידיים.
והקופים, האוהבים תמיד רק לחקות את מעשי האחרים, פשטו גם הם את ידיהם אל מול הנער והניעו באצבעותיהם הנה והנה.
'אין הקופים מבינים את בקשתי!' – אמר הנער לעצמו. 'הנה אנסה לאים עליהם, אולי יפחדו מפני ויחזירו לי את הכובעים'. והנער הרים אבן וזרק אל מול הקופים. עשו גם הקופים כן: הם קטפו אגוזים מעל העצים, פצחו אותם וזרקו את הקליפות על ראש הנער. ראה הנער, שלא יוכל לעשות לקופים דבר ושהכובעים שלו אבדו; הוא התרגז מאד ומתוך כעס הסיר גם את הכובע שהיה על ראשו, זרק אותו אל מול הקופים וקרא: 'הנה, קחו לכם גם את זה!' והנה פלא: גם הקופים עשו במעשה הנער, הסירו את הכובעים מעליהם וזרקו אותם ישר אל מול הנער...
מהר הנער, אסף את כל הכובעים אל השק, שם את השק על עצמו והלך לדרכו שמח וטוב לב.